לא ראוי לחיים?

לא ראוי לחיים?

  • Posted by Adi Halfon
  • On October 27, 2015
  • Comments

אחרי שקראתי את הזיכרונות של סבא שלי, ניסיתי להשיג מידע על יורגן בארכיון הלאומי. כתבתי לבית חולים פסיכיאטרי בעיר אוסנברוק והם הפנו אותי לארכיון של העיר. היה להם שם תיק עליו! לפני שלושה שבועות נסעתי לשם כדי לראות את התיק מקרוב.

כשראיתי את התיק נדהמתי מהגודל שלו. הכל עדין היה שם: זה התחיל בציטוט של הסיבות לאשפוזו בבית חולים לחולי נפש והסתיים בקבלה עבור ארון המתים שלו.

אפשר היה לראות שהמשפחה של יורגן ידעה על כל פרט. לא היה טעם להתלונן. אבא שלו הגיש התנגדות רשמית כשנודע לו שיורגן יעבור עיקור, אבל ההתנגדות נדחתה ויורגן עבר את העיקור.

הדבר היחיד שהיה חסר היתה ההודעה לאבא של יורגן על המוות של בנו. לפי התיק הרפואי, יורגן מת משחפת – המחלה שבה הדביק המשטר את האנשים שלא היו ראוים לחיים“.

לאחר הביקור בארכיון ושיחה עם אבא שלי התעסקתי הרבה בנושא של המתות החסד. בשנה האחרונה גרתי ועבדתי עם אנשים בעלי לקות מנטאלית, ולכן קשה לי כל כך לתפוש איך היה אפשר לעשות דבר כזה לאנשים כאלו.

כל האנשים האלו שפגשתי בשנה האחרונה היו מיוחדים בדרכם. הם היו מאוד מבינים, חמים והביעו חיבה כלפי. כולם עזרו לי כשלא הרגשתי טוב. הרבה מהם הצליחו לעזור אפילו בלי שיכלו לדבר. אלה יכולות שלהרבה אנשים רגיליםאין.

היו לי הרבה דיונים עמוקים – כמובן שעל נושאים אחרים מאשר אלו שאיתם אני מדברת עם משפחה וחברים, אבל עדיין הם היו אישיים ומלמדים. למדתי הרבה דברים שאף אחד אחר לא היה יכול ללמד אותי.

המתות החסד של הנאצים היתה חרפה מזעזעת. אם היא היתה קיימת היום, החיים שלי היו כנראה הרבה יותר נוראיים מאיך שהם עכשיו.

 

 

0 Comments

Leave Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *